ביום השישי של המלחמה גוברת הערכה כי פוטין ישקול להעניק "אור ירוק" לבנות בריתו במזרח התיכון כדי להצית חזיתות נוספות מול המערב. רוסיה מגבירה את קצב הלחימה ומפציצה ערים מרכזיות באוקראינה, במקביל מדינות המערב ממשיכות לבודד את רוסיה באמצעות סנקציות כלכליות משתקות וחרם דיפלומטי כמעט מוחלט.
רוסיה מעלה הילוך בלחימה ונמצאת בגבה אל הקיר עם כניסתן לתוקף של הסנקציות הכלכליות וההכרזות מצד האיחוד האירופי על הזרמת ציוד ונשק לאוקראינה, וכן הגברת הנוכחות של נאט"ו במדינות הסמוכות לרוסיה כגון רומניה וליטא.
פוטין עשוי להורות על פתיחת חזית נוספת מזרח תיכונית כדי להפעיל מנופי לחץ נוספים על ארה"ב והמערב, באמצעות מתן "אור ירוק" או "יד חופשית" לבנות הברית של רוסיה במזרח התיכון: איראן, סוריה ושלוחותיה (חיזבאללה, חמאס, הגי'האד האסלאמי, המילציות האיראניות בעיראק ובסוריה, והחוט'ים בתימן) להבעיר את השטח.
הראשון שהתבטא בכיוון זה הוא שגריר ישראל לשעבר ברוסיה ואוקראינה צבי מגן, שהעריך בשני ראיונות שהתקיימו בחדשות 12 (יום חמישי 24.2 ומוצאי שבת 26.2) כי "פוטין ינסה לייצר לחץ על ארה"ב באמצעות הבערת זירות שונות ברחבי העולם, כולל כאן אצלנו במזרח התיכון".
האפשרויות שעומדות בפני רוסיה בשלב זה של המלחמה לא טובות במיוחד. האוקראינים מפגינים רוח לחימה ורוסיה נותרת מבודדת לחלוטין מבחינה בינלאומית. היא עשויה לנסות ולהגיע לסיכום במו"מ מול האוקראינים, אולם מסתכנת בהשפלה. לפי המסתמן היא חותרת להכרעה מהירה באמצעות הגברת קצב התקיפות והפצצות מהאוויר, כפי שעשתה במלחמת האזרחים בסוריה. לאחר מכן היא תעבור לשלב הבא.
כפי שרוסיה כתשה והותירה איי חורבות בסוריה כך היא עתידה לעשות באוקראינה. היא תשתמש קרוב לוודאי באותם אמצעים, כגון פצצות טרמיות בעלות עוצמה הקרובה לנשק גרעיני שבבעלות הצבא הרוסי, כפי שדווח בתיק דבקה.
במקביל תשתמש בכוחות רגלים צ'צ'ניים הידועים באכזריותם הרבה. צעד זה מעיד על נכונותו של פוטין להיעזר בבנות בריתו, כאשר בלארוס צפויה גם כן להצטרף למערכה. ברקע הדברים האלה כניסתם של בנות ברית נוספות מ"ציר ההתנגדות" המזרח תיכוני למערכה היא אינה שאלה של אם אלא שאלה של מתי.
הקבינט המדיני בטחוני שהתכנס ביום יום א' לדון בהתפתחויות האזוריות ברקע המלחמה באוקראינה, ובין היתר בהשלכות הצטרפותה של ישראל להצעת הגינוי האמריקאית בדיון שיתקיים באו"ם היום (יום ג').
ההחלטה של ישראל לתמוך בהצבעה מסמנת קרוב לוודאי את הנחת המוצא שרוסיה כבר החליטה מבעוד מועד על צעדיה הבאים, ולמרות הדיון התקשרותי ש"לא כדאי להרגיז את פוטין" ההבנה היא שההחלטה של ישראל כבר לא תשנה את השיקולים האסטרטגיים של רוסיה בשלב זה.
פוטין פועל לפי אסטרטגיה סדורה והפעולות הבאות מצידה של רוסיה נקבעו מבעוד מועד, כאשר סימנים להתקררות היחסים בין רוסיה לישראל ניכרו הרבה לפני תחילת המערכה הרוסית במזרח אירופה.
הטיסה הסורית-רוסית בגולן הייתה האיתות הראשון ולאחר מכן הידיעות בדבר כוונותיה של רוסיה להגביל את חופש התנועה האווירי הישראלי בשמי סוריה באמצעות מערכות נ"מ ומטוסי קרב מתקדמים.
כמו כן בימים האחרונים מתווספות ידיעות בדבר הקשר בין המתרחש באוקראינה לסוריה, כאשר רוסיה מתגברת את נמל טרטוס שבצפון סוריה עם 140 אוניות מלחמה, 60 מטוסים 10,000 חיילי מרינס, וכלי שייט אמפיביים, ובנוסף חותמת עם בלארוס הסכם לפיו זו תשלח כוחות בלארוסים לתגבר את הכוחות הרוסים בסוריה. (דבקה)
הציוץ של משרד החוץ הרוסי נגד ריבונותה הישראלית בגולן הוא סנונית הראשונה שמבשרת את העתיד לבוא.
הולכת ומתהווה חלוקה גיאו פוליטית כשמצידה האחד רוסיה ובנות בריתה במזרח אירופה והמזרח התיכון. שחקנית מרכזי נוספית הנה סין אשר מקיימת יחד עם איראן ורוסיה תרגיל צבאי ימי משותף באוקיאנוס ההודי, השלישי במתכונתו בקשר הזה שבין המדינות שהתרקם מאז 2019. בצידו השני של המפה עומד הציר המערבי בהובלתה של ארה"ב, אשר ניצב במלוא חולשתו מול החזית האימתנית האנטי אמריקאית אשר הולכת וצוברת תאוצה.
רוסיה הצליחה עד כה למצב את עצמה כפרגמטית וניטרלית וכך להשתתף בפורומים שונים כגון פורום ה-P5+1 אשר מקיים את שיחות הגרעין בווינה. העימות הנוכחי חושף את פניה האמתיות כשהיא מצטרפת לאיראן וסין בעימות נגד ארה"ב והמערב.
אין זה מקרי שהראשונות לגנות את רוסיה ולתמוך בסנקציות נגדה הן אוסטרליה, דרום קוריאה ויפן, כשהן מבינות שהן עלולות להיות הבאות בתור בעימות מול סין. ומנגד הראשונות לתמוך ברוסיה היו איראן וסוריה. המפה הגיאופוליטית העולמית הולכת ומתבהרת.
אם נראה בימים הקרובים כי בעימות מול אוקראינה והמערב פוטין נדחק עוד יותר בגבו אל הקיר, או אז תגבר הסבירות להענקת חופש פעולה לאיראן ושלוחותיה להבערת השטח כאשר הוא משתמש בישראל כמנוף לחץ נגד ארה"ב והמערב לחדול ממדיניות הסנקציות התוקפנית כהגדרת הרוסים, שלפי נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו משולה למלחמה ועשויה לגרור את פוטין אל עבר מלחמת עולם שלישית.
אולם פוטין פרגמטי ומעוניין למזער נזקים, די לו במניין הנפגעים הגבוה במלחמה הנוכחית אשר עומד על פי הערכות על אלפים, ובבידוד הבינלאומי שגורם נזקים עצומים לכלכלה הרוסית.
ככל וקיימת סבירות מסוימת לכך שרוסיה תבקש לנצל את המומנטום ההתקפי מערבה למולדובה ואולי אף לפולין, סביר יותר שהיא תעדיף לעצור בשלב הנוכחי ותרצה להשתמש בבריתות שלה במזרח התיכון כדי להבעיר חזית נוספת. רוסיה הופכת למעשה לשותפת גורל של איראן במטרתם המשותפת להסרת הסנקציות של המערב באמצעות שימוש בכוח צבאי.
התלקחות זו עשויה להתרחש במספר מישורים. רוסיה יכולה שלא לשתף פעולה עם ארה"ב בשיחות הגרעין, או להביע הסכמה עם הקשחת העמדות האיראניות באופן שיכשיל את הניסיון האמריקאי להגיע לכדי חתימה בווינה.
אפיק נוסף שרוסיה יכולה לפנות אליו הנו צמצום מוחלט של חופש הפעולה הישראלי בסוריה באמצעות מסירת מערכות הגנה אווירית מתקדמות לסוריה ולאיראן, וכן שימוש בתשתית הצבאית שלה במזרח התיכון כדי לאיים על ארה"ב לבל תנסה להתערב בכל התלקחות שעשויה להתרחש.
איראן ושלוחותיה חשות את הרוח הגבית ברקע האירועים במזרח אירופה והחולשה האמריקאית, ובהיעדר חתימה על הסכם הגרעין הן עשויות לנסות ולייצר פרובוקציות מול ישראל.
בחודש אפריל אנחנו נכנסים לתקופה רגישה במיוחד עם תחילתו של חג הרמדאן, זה יכול לשמש "קרש קפיצה" להתלקחות משמעותית שתתחיל בזירה הפלסטינית ומשם תגלוש לזירות אחרות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה