האצת הנורמליזציה המסתמנת בין ישראל לערב הסעודית: היערכות לקראת פרובוקציה של חיזבאללה

היערכות גבוהה נרשמת בימים האחרונים נוכח חשש הולך וגובר מפני פרובוקציה של חיזבאללה בימים או בשבועות הקרובים בשל כישלון המאמצים להביא לידי מו"מ בין ארה"ב לאיראן בנושא הסכם הגרעין והסנקציות על איראן. ברקע ההאצה המסתמנת בנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית התנגשות צבאית מול חיזבאללה הופכת לאפשרות ממשית.

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ סייר אתמול בגבול הצפון באוגדה 91, במהלכו נפגש עם מפקד פיקוד צפון אלוף אמיר ברעם ועם מפקד אוגדת 91 תא"ל שלומי בינדר. עם סיום הסיור בהצהרה לעיתונות הזהיר גנץ את מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מפני מימוש איומיו בימים האחרונים:

"אני מסיים הערכת מצב בעוצבת הגליל ששומרת על הגבול הרגיש ביותר לישראל בימים אלו. אם האיומים של נסראללה וחיזבאללה יהפכו למעשים – התוצאה תהיה כואבת לחיזבאללה, לראשיו, ולצערי גם לאזרחי לבנון שחיזבאללה משתמש בהם כמגן אנושי כשהוא מחביא מתחת לבתים שלהם מצבורי נשק וטילים."

אזהרה זו של גנץ באה ברקע המתיחות אשר הגוברת בגבול הצפון בשל החשש מפני פרובוקציה שעשויה ליזום איראן באמצעות חיזבאללה ברקע כישלון המאמצים להביא לקיומן של שיחות בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין.

לפי אתר "דבקה" עמד הממשל האמריקאי בקשר עם המדינות האירופאיות שהיו שותפות להסכם ה-JCPOA משנת 2015, וניסה להביא לכדי כינוסן עם שר החוץ האיראני מוחמד זריף, שבמהלכו צפוי היה להצטרף שר החוץ האמריקאי אנתוני בליקן.

ברגע האחרון טרפדה איראן ניסיון זה עם דחייתו של האייטולה חמינאי ביום חמישי בלילה את ההצעה. בעקבות כך גם נדחתה פגישת הקבינט הדחופה אשר תואמה להתכנס באותו יום ברקע שיחת נתניהו-ביידן וכוונתו של האחרון לחזור להסכם הגרעין.

לאחר הדחייה יצאה לשכת רה"מ בהצהרה:

"ישראל דבקה במחויבותה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, ועמדתה בעניין הסכם הגרעין לא השתנתה. ישראל מאמינה שחזרה להסכם הקודם רק תסלול את דרכה של איראן לארסנל גרעיני והיא מקיימת שיח רצוף עם ארה"ב בעניין זה."

התפתחויות אלו לפי אתר "דבקה" מעידות על כישלון המאמצים הדיפלומטיים להגיע להבנות, כאשר האזור כולו עדיין בסבירות גבוהה להגיע לכדי התלקחות שעשויה להתרחש בכל רגע.

התפתחויות אלו אינן מגיעות בהפתעה שכן אמ"ן כבר העריך בהערכת המודיעין האחרונה שלו שחיזבאללה נערך לקראת 'ימי קרב', ומשער כי הגזרה הצפונית בפעם הראשונה מזה זמן רב נפיצה יותר מזו הדרומית מול עזה וחמאס.

אמ"ן מעריך כאמור שעל אף המשבר הכלכלי החריף בלבנון חיזבאללה עדיין מעוניין לעמוד על המשוואה ההרתעתית מול ההתקפות המיוחסות לישראל בסוריה. על כן ההתגרויות החוזרות ונשנות, האחרונה שבהן היא ירי טיל הנ"מ לעבר כטב"מ בשמי לבנון.

ברקע איומים אלו פתח צה"ל בתרגיל פתע "ורד הגליל" חסר תקדים בהיקפו, במהלכו דימה מלחמה מול חיזבאללה, אשר ביומיים הראשונים לפתיחתה הותקפו 3,000 מטרות.  לשם השוואה בכל מלחמת לבנון השנייה הותקפו כ-5,000 מטרות בקירוב.

תרגיל זה איננו האחרון. צה"ל מקפיד חדשות לבקרים לפרסם על תרגיל חדש, האחרון שבהם הנו התרגיל אותו ביצע חיל הים אשר מדמה תקיפת כלי שיט ישראלים מצד חיזבאללה או אף שימוש בכלי שיט מצידו על מנת לתקוף את כוחות צה"ל.

חיל הים מסר לתקשורת כי "האויב כל הזמן אוסף מודיעין, האויב כל הזמן בודק אותנו ואת התגובות שלנו. יהיו ניסיונות גם מהים. אנחנו תופסים את חיזבאללה גם כאויב רציני. זה אויב עם איומים ויכולות שונות בהשוואה לגזרות שונות. אנחנו תופסים אותו ככה ואנחנו נערכים לצאת עם היד על העליונה בכל תרחיש שיקרה".  (מעריב, 17.2)

תרגיל זה מגיע בין היתר לאחר נאומו המתריס של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שהזהיר מפני תקיפת אזורים אזרחיים בכל הסלמה ואיים כי "מספר ימי הקרב יכולים להתדרדר בקלות למלחמה שהישראלים לא ראו מאז 1948".

יומיים לאחר מכן ביום חמישי (18.2) במהלכו של טקס הזיכרון לחיילי צה"ל שמקום קבורתם אינו ידוע איים שר הביטחון ורה"מ החליפי בני גנץ: "אם נצטרך להגיע ל'ימי קרב' - לבנון תרעד, וחיזבאללה ייפגע אנושות". גנץ לא הסתפק באיום זה ופחות משבוע לאחר מכן שיגר כאמור איום נוסף.

האיומים ההדדיים אלו מגיעים קרוב לוודאי על סמך הערכות והתראות ממשיות בדבר כוונת חיזבאללה לייצר פרובוקציה בגבול הצפוני.

הדבר המעניין הוא שאף אחד מהצדדים אינו מעוניין בהתלקחות ('ימי קרב'). חיזבאללה בלחץ איראן חש מחויב לגבות מחיר כלשהו מישראל לאחר התקיפות הרבות המיוחסות לה בסוריה, וכן מעורבותה (כפי שקרוב לוודאי מפרשים זאת בטהארן) בסיכול המאמצים לקיום שיחות בנושא הגרעין והסנקציות הכבדות המושתות על איראן.

ישראל מאידך, כפי שניתן להבין מכינוס המכון לביטחון לאומי וכנס "משחקי המלחמה" שערך, נערכת לנצל כל פרובוקציה לתקיפת "יעדים צבאיים", שהם בעצם ביטוי מכובס למתקני דיוק הטילים בדרום לבנון.

זו הסיבה מדוע הרמטכ"ל אביב כוכבי מזהיר כי במלחמה הקרובה צה"ל לא יהסס לתקוף אזורים מיושבים:

"..אל מול האיום הזה אנחנו נעמיד תקיפה נרחבת ביותר, שתכלול את תקיפת הטילים הרקטות והאמל"ח בין אם בשטח פתוח ובין אם בצמוד או בתוך בניינים".

מתקני דיוק הטילים, שהם מעין סדנאות בהן מורכבים רכיבים המוברחים מאיראן ללבנון על גבי "טילים טיפשים" ומעניקים להם יכולת דיוק בטווח של 10 מטר בקירוב. יכולת שכזו מהווה איום אסטרטגי ממשי על מדינת ישראל שהרי כל טיל שכזה עשוי לפגוע במתקנים רגישים כגון בניין הקריה בת"א.

נסראללה מבין היטב את כוונותיה של ישראל ולכן מאיים כי כל פגיעה באזורים מיושבים תיענה בהתקפה דומה על ישובים ישראליים: "אם תתקפו את עיירותינו וכפרינו, אנחנו נתקוף בתגובה את עריכם".

ככל והזמן חולף ושיחות הגרעין אינן מתממשות איראן (כפי שגם כתבנו כאן) עשויה לזנוח (גם אם באופן זמני) את הנתיב הדיפלומטי ולפנות לזה הצבאי.

ישראל נערכת לכך, וייתכן אף שאף מעוניינת בפרובוקציה מצד חיזבאללה אשר תעניק לה את המנוף באמצעותו תוכל לתקוף את מפעלי דיוק הטילים בלבנון. פרויקט זה, כך לפי אמ"ן ולפי גורמים נוספים מאיים על ישראל בטווח הנראה לעין אף יותר מהגרעין האיראני.  

גם שותפותיה האסטרטגיות החדשות של ישראל במדינות המפרץ מבינות את הדבר הזה היטב. לפי כל הסימנים, עליהם עמדנו כאן, הן אינן מוותרות על שאיפותיהן לנטרל את חיזבאללה מכוחו ואחיזתו בלבנון.

ברקע דברים אלו מתפרסמת הידיעה של רועי קייס מכאן 11 אודות האצת תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית. עמדנו כבר על הקשר בין התקרבות ישראל למדינות המפרץ ואסקלציה בחזית הצפונית מול חיזבאללה, ועל בכיר המכון לביטחון לאומי (INSS) שטוען כי קיים סעיף נסתר בהסכם מול איחוד האמירויות המתייחס לאיראן. הסכם זה נזכיר שנידון בפורומים מצומצמים ולא בכנסת כפי שהדבר נהוג. סעיפיו כאמור אינם יודעים לציבור.

אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שההתקרבות המחודשת והמואצת בין ישראל לערב הסעודית עשויה לבשר על הבאות ולהאיץ את העימות המסתמן עם חיזבאללה.  עימות שכזה עשוי להתחיל עם פרובוקציה איראנית באמצעות חיזבאללה, אך ייתכן שהאיומים המרומזים של אירופה כמו גם מוכנותה הגלויה של ישראל לעימות שכזה יתנו אותותיהם ויצליחו להרתיע.

מנהיגי איראן משחקים את משחק השח מט הזה היטב ומכריזים על הגבלות חדשות על פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. באופן הזה הם שוב מעבירים את הכדור למגרש הישראלי שהזמן כאמור משחק לרעתו. 

כיפופי הידיים ההדדיים יוסיפו להתגבר בימים ובשבועות הקרובים.  השאלה היא האם מנהיגי אירופה וארה"ב יצליחו לשמור על הקלחת הזו ולמנוע התדרדרות - משימה אשר הופכת למורכבת יותר ויותר.