מתיחות גבוהה בין ישראל לחיזבאללה על רקע שיחות הגבול הימי. בישראל מבהירים כי ההפקה של הגז הטבעי תתחיל כמתוכנן בספטמבר. חיזבאללה סבור כי השיחות הן הונאה אמריקאית-ישראלית. פרס את כוח רדואן על הגבול ונערך לבצע פרובוקציה בימים הקרובים.
ישראל החליטה להתחיל להפיק גז בחודש ספטמבר על אף האיומים של חיזבאללה. בראיון של שרת האנרגיה קארין אלהרר בערוץ כאן 11 כאשר נשאלה על הנושא אמרה כי "ישראל תפיק גז מ"כריש" בזמן הראשון שחברת אנרג'יאן תוכל להפיק גז. מאגר "כריש" הוא לא בתחום המחלוקת, הוא לגמרי בתוך ישראל. ישראל היא מדינה ריבונית, יש לה נכסים אסטרטגיים, אנחנו מגנים עליהם".
גורמי ביטחון בכירים הודיעו למתווך האמריקני כי ההערכה היא שאסדת כריש תופעל בסוף ספטמבר לא משנה מה יהיו תוצאות המומ כשטח ישראלי
— Or Heller אור הלר (@OrHeller) August 23, 2022
בעיתון "גלובס" דווח כי בעוד ומתקיים המו"מ חברת אנרג'יאן נערכת להפקה מכריש:
חברת האנרגיה אנרג'יאן, המחזיקה בזיכיון ההפקה של מאגר כריש, ממשיכה בהכנות המלאות לתחילת הפקת הגז הטבעי בחודש הבא. ההחלטה להמשיך כמתוכנן התקבלה בעקבות קשר רציף שיש להנהלת החברה עם גורמי ממשל וביטחון ישראלים שלפי המידע שהגיע לגלובס, שבו והבהירו כי לא יתנו לחיזבאללה או לכל גורם עוין אחר להפריע להפקה.
מנכ"ל החברה מתיוס ריגאס אמר בראיון לגלובס כי "יש לנו אמון מלא בממשלת ישראל שתגן על נכסיה האסטרטגיים והביטחון הלאומי שלה. כל מי שמשקיע כאן יודע ומבין זאת, שההשקעה שלו תקבל הגנה של ממשלת ישראל". (גלובס)
בעוד והשיחות על הגבול הימי נערכות חיזבאללה נערך על גדר המערכת בגבול בין לבנון וישראל עם יחידת הקומנדו שלו "כוח רדואן", שמתגרה בחיילי צה"ל ומוכן בפקודה לתקוף את המוצבים והיישובים שעל הגבול.
העיתון הלבנוני "אל אח'בר" מדווח שחיזבאללה ביצע שורה של צעדים כדי למנוע הפתעה במקרה של מבצע ישראלי פתאומי בלבנון. ("פורטל המזרח התיכון" בטלגרם)
בחודשיים האחרונים הקימו אנשי חיזבאללה 15 מכולות על גבול לבנון באזור אסור. בתיעוד שפורסם הערב נראים אנשי הארגון מתגרים ומאיימים על חיילי צה"ל. צבא לבנון וכוח יוניפי"ל אינם מתערבים בנעשה@kaisos1987 #חדשותהשבת pic.twitter.com/5KdIocUa8p
— כאן חדשות (@kann_news) August 20, 2022
אף על פי שבימים האחרונים מספר כלי תקשורת דיווחו על התקדמות במו"מ דיווח היום בישראל היום שולל את אותם דיווחים המצביעים לכאורה על התפתחויות חיוביות בשיחות. על פי הפרשן והעיתונאי יוני בן מנחם העיתון הלבנוני אל-אח'באר פרסם כי על פי מקורות לבנונים ההדלפות מהמו"מ מיוחסות לצד הישראלי אשר מעוניין להטיל על לבנון וחיזבאללה את האחריות לכישלון השיחות במידה וההצעה הישראלית לא תהיה מקובלת עליהם. (המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה)
לא ברור עד כמה ממשלת מעבר תוכל להכריע בסוגיה כה מהותית ולוותר על שטחים טריטוריאלים. על פי חוק יסוד "משאל עם" לא ניתן לוותר על שטחי מולדת ללא רוב בכנסת של 80 ח"כים או רוב של 60 עם משאל עם. כפי שדווח בעיתון "מקור ראשון" הח"כים אורית סטרוק יו"ר הציונות הדתית ויריב לוין יו"ר הליכוד שלחו מכתב לראש הממשלה לפיד בטענה כי הממשלה איננה מוסמכת לחתום על הסכם כולל עם לבנון ולמסור במסגרתו שטחים:
הממשלה מוכנה לוותר על שטח עצום העומד על כ-860 קמ"ר ובתוכו אחוז ניכר משדה הגז קאנא, שגבולו מעוגן בהחלטת ממשלה. מדובר בשטח שעל-פי חוק השטחים התת-ימיים, נחשב שטח ריבוני של מדינת ישראל. בנוסף לכך, הזזת קו הגבול דרומה משמעותו גם גריעה משטח המים הטריטוריאליים של ישראל. זאת ועוד: בהתאם לפרסומים בכוונת מממשלת ישראל בהנהגתכם להעביר לידי לבנון אזורים ימיים שלא הייתה עליהם כל מחלוקת ומדינת ישראל נהגה בהם מנהג בעלים לכל דבר ועניין. אלו שטחים שלא יכול להיות ספק כי חל עליהם חוק השטחים התת-ימיים הנ"ל ועל היותם חלק משטח מדינת ישראל. (מקור ראשון)
הסיכוי שהיועצת המשפטית של הממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה תאשר את חתימת ההסכם בתקופת ממשלת מעבר, הוא נמוך. ייתכן שהיא תאשר חתימה על ראשי פרקים בלבד בעוד והסיכום הסופי ייאלץ להמתין להרכבת הממשלה הבאה. משמעות הדבר הנו דחייה נוספת, דבר ממנו מזהיר חיזבאללה.
ארגון הטרור סבור שהשיחות עם המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין הן ניסיון הונאה אמריקאי-ישראלי מתוך מטרה לבזוז את עושרה של לבנון. סוגיית הגז מגלמת בתוכה סטריאוטיפים אנטישמיים שנדמה שנלקחו מהפרוטוקולים של זקני ציון, על פיהם ישראל וארה"ב מקיימות מזימה אימפריאליסטית ציונית שמטרתה לסחוט ולבזוז את עמי המזה"ת, ולבנון ביניהם.
חיזבאללה מציג תמונה לפיה השליח האמריקאי הוכשטיין (בנאומיו של נסראללה נרמז לא פעם אודות מוצאו היהודי של הוכשטיין) מנסה להרוויח זמן כדי שבמסגרת ההסכם על הגבול הימי לא רק שתתקיים נורמלזציה עם ישראל אלא שייגרעו חלק מהזכויות שלכאורה מגיעות ללבנון. בראייתו הפוליטיקאים הסונים והנוצרים בלבנון שמתנגדים לחיזבאללה ומפצירים בו למתן את הרטוריקה התקיפה בסוגיית הגז אינם משרתים את מטרותיה של לבנון אלא מטרות של גורמים זרים.
כך או כך בישראל מתחילים להפנים כי ייתכן שאין מדובר עוד בגבול הימי והגז טבעי אלא שישנם עוד גורמי עומק להחרפת הטון של נסראללה נגד ישראל בימים האחרונים.
תחילה הפטירו בכירים ישראלים כי חיזבאללה נמצא במצוקה פנים לבנונית ומעוניין במשבר נקודתי וקצר. כעת הם מתחילים להבין כי ישנה סבירות לא מועטה לכך שחיזבאללה מעוניין דווקא במלחמה כוללת, כחלק מתוכנית אסטרטגית רחבה של איראן.
על פי תזה זו איראן מעוניינת לייצר מעין מכה מקדימה לשאיפותיה של ישראל לתקוף את מתקני הגרעין. המלחמה, כך סבורים באיראן, תעסיק את ישראל ותמנע ממנה לבצע את התוכניות שלה.
האם אם כן מדובר במזימה איראנית? ד"ר אלי כרמון מומחה למזה"ת טוען שבהחלט כן. במאמר בעיתון "ערוץ 7" תחת הכותרת אזהרה: "הויתורים מול לבנון מקרינים חולשה מסוכנת" טוען כרמון כי ב-2006 מדינות ה-G8 החליטו להטיל סנקציות על איראן, וזו בתגובה החליטה לצאת ל"מלחמה קטנה במזה"ת". היא סברה שהמלחמה לא תיתפתח לאירוע גדול (כפי שקרה בסופו של דבר) מאחר וראש הממשלה באותה עת היה אהוד אולמרט ושר הביטחון היה עמיר פרץ. שניהם היו בלתי מנוסים והאיראנים פירשו לא נכון את הסיטואציה.
גם כיום יש מי שמזהיר שנסראללה חוזר על אותה טעות מ-2006. בציוץ בטוויטר טוען האלוף במילואים וראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין כי ישנה "סבירות גבוהה שנסראללה הולך לחזור על שגיאת 2006".
משמעות הדברים חורגת מהרמה הטקטית, והם עלולים לשקף ביטחון מופרז של הארגון, ואולי של מנהיגו, ביכולתו לאתגר את ישראל מתחת לסף המלחמה. יהירות דומה הובילה ב-2006 לאישור פעולת החטיפה שהחלה את מלחמת לבנון השנייה. אחרי המלחמה הודה נצראללה "לו ידעתי שתהיה מלחמה לא הייתי מאשר את הפעולה".
— Amos Yadlin (@YadlinAmos) August 21, 2022
3
חיזבאללה ככל הנראה קיבל "אור ירוק" מרוסיה שמעוניינת למנוע את ייצוא הגז לאירופה, ואיראן שמעוניינת לערער את היציבות באזור דווקא בעת הזו של החתימה על הסכם הגרעין. התקיפה האמריקאית אתמול בסוריה נגד המליציות הפרו איראניות מבשרת על תקופה סוערת בפתח וקדימון לטלטלה שהאזור עתיד לעבור בזמן הקרוב.
ישראל מצידה לא תשב בחיבוק ידיים. אם תתקבל ידיעה מודיעינית קונקרטית אודות כוונות של חיזבאללה היא תצא לפעולה מקדימה. נפתלי גרנות, מי שהיה סגן ראש המוסד לשעבר והיום מרצה באוניברסיטת רייכמן פרסם מאמר תחת הכותרת איומי חיזבאללה על אסדת כריש והפקת גז בישראל - פוטנציאל מיסקלקולציה נוספת שתוביל למלחמה, בו הוא משרטט את הקווים לדמותו של העימות. גרנות טוען כי ישראל וחיזבאללה עלו על קו עימות, וההנהגה הישראלית ניצבת בפני דילמה כיצד להגיב לפרובוקציה הבאה של חיזבאללה. לעניות דעתו על ישראל להיערך לתת מכה מקדימה:
פגיעה של חיזבאללה באסדת גז מצטברת לכדי מתן לגיטימציה משפטית בדעת הקהל הבינלאומית והישראלית ליזום מתקפה מקדימה על כלל המערך הצבאי של חיזבאללה בלבנון כדי להסיר איום משמעותי מעל העורף עוד בטרם תצטבר ברשות חיזבאללה מסה קריטית של מאות רבות של טילים מדויקים.
במילים אחרות גרנות סבור כי חיזבאללה לא מתכוון לפתוח במלחמה אלא לייצר פרובוקציה, אשר בתגובה אליה ישראל תצא למתקפה נרחבת בלבנון, ואולי אף למתקפה מקדימה.
גרנות כראש מוסד לשעבר מצטרף לדעה הרווחת שתכליתה סיום תקופת ההכלה וההבלגה מול חיזבאללה וארגוני הטרור בכלל, ומעבר ליוזמה התקפית קרי מתקפת פתע בכל פעם שמתקיימת הערכה מודיעינית שמצביעה על איום קונקרטי.
במאמר שפורסם לאחרונה באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אשר עונה לכותרת במחלוקת בנושא הגז מול לבנון – למצות תחילה את המסלול הדיפלומטי, המסר העיקרי של הכותבים אורנה מזרחי ויורם שוייצר הנו הענקת הזדמנות למיצוי האפיק הדיפלומטי תוך היערכות לאפשרות צבאית:
ניתן בשלב הזה להימנע מתגובה צבאית התקפית ולהעדיף את מיצוי המשא ומתן עם לבנון, האמור לשרת את ישראל הן בממד הכלכלי והן במישור האזורי ומול ארה"ב. בה בעת, יש להכשיר את הקרקע לאפשרות שתידרש פעולה צבאית נגד חזבאללה. (המכון למחקרי ביטחון לאומי).
במאמר נוסף תחת הכותרת חזבאללה מאתגר את ישראל המורתעת – עת לבחון מחדש את מדיניות ההבלגה, מציע הכותב אודי דקל לנצל את המשבר הנוכחי כדי לתקוף את מערכי ההגנה האוויריים של איראן בלבנון:
מומלץ לשקול בישראל את מינוף המאבק שמתנהל במרחב האווירי לתקיפת מערכות ההגנה האווירית האיראניות שסופקו לחזבאללה בלבנון. זאת כדי לסמן לארגון כי ישראל אינה נרתעת מעימות ולא תאפשר לו להרחיב את גבולות ועצימות המערכה שהוא מנהל נגדה. (המכון למחקרי ביטחון לאומי)
על כן בימים הקרובים ואף על פי שהדבר איננו ניכר כלל בכלי התקשורת רמת המתיחות בגבול הצפון תגיע לשיא. לא ברור כמה זמן צה"ל יוכל לשבת בשקט כאש בצד השני יושבים לוחמי קומנדו מיומנים ביותר שעלולים לחצות את הגבול ולחדור ליישובים ומוצבים. עמוס הוכשטיין צפוי לחזור ולבקר בלבנון וישראל בשבוע האחרון של חודש אוגוסט. בישראל מזהירים מפני פעולה של חיזבאללה שתתרחש בסמוך לביקור הזה.
הכתב לענייני צבא וביטחון של ידיעות אחרונות יוסי יהושוע מעריך שבתוך ערפל הדיסאינפורמציה ניתן יהיה להעריך לאן פנינו מועדות על פי טקס חילופי מפקדים בפיקוד הצפון:
כדי להבין טוב יותר עד כמה ישראל מצפה למלחמה, כדאי לעקוב אחרי החלפתו של אלוף פיקוד הצפון, אמיר ברעם, שמתוכננת ל-11 בספטמבר. מניסיון העבר, כשבצבא מעריכים שתהיה התלקחות בזירה הצפונית, הם דוחים את מועד החלפות הפיקוד. כך, היה למשל לפני תקיפת הכור בסוריה בשנת 2007. אם גם הפעם החילופים יידחו - ניתן יהיה להבין עד כמה סביר בעיני הצבא שיהיה עימות. (Ynet)
החשש העיקרי הנו דווקא בקונספציה מוטעית כפי שמשתקפת מעמדות המכון למחקרי ביטחון לאומי שמייצגת באופן נאמן למדי את הלך הרוח בדרגים הגבוהים בקרב ההנהגה בישראל. זו מציגה תמונה אשר לפיה חיזבאללה איננו מעוניין במלחמה. זו הסיבה שבראיון עם שר הביטחון בני גנץ ב-N12 מזהיר גנץ כי תקיפת מאגר "כריש" עשוי לגרום למספר ימי קרב:
זה יכול להוביל לתגובה, וזה יכול להוביל ליום קרב שיכולים להתפתח לכמה ימי קרב, זה עלול להוביל למערכה. (N12)
הכרזה שכזו משקפת במידת מה את ההערכות המודעיניות של ישראל באשר לכוונות חיזבאללה, כלומר שארגון הטרור איננו מעוניין במלחמה של ממש אלא באירוע מוגבל. הערכה זו עשויה להתברר כמשאלת לב של ישראל ותו לא.
תגובות
הוסף רשומת תגובה