ביקור דרמטי של ראשי חמאס ברוסיה לקראת עימות אפשרי מול ישראל

ביקור ראשי חמאס ברוסיה בצל האיומים נגד ישראל והתגברות המתיחות בין הקרמלין לירושלים מקרבת את הרגע בו תהפוך ישראל לחזית נוספת במערכה בין רוסיה לארה"ב. 

בוקר יום רביעי, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא בוקר שבו ישראל מתעוררת לאיומים נוספים מצד ראשי חמאס והג'יהאד האסלאמי בתגובה להחלטת הממשלה להתיר ביקור יהודים בהר הבית, לאחר שאסרה זאת לאורך חודש הרמאדן.

אולם איומים אלו אשר נשמעים מצד ארגוני הטרור הפלסטיניים הם רק חוד החנית של התפתחויות דרמטיות במישור רחב הרבה יותר. ביקור ראשי החמאס בראשות מוסא אבו מרזוק היום במוסקבה, כך על פי דיווח של אמיר בוחבוט בוואלה ניוז ממחיש את המעורבות הרוסית בהסלמה אשר הולכת ומתפתחת לקראת אירועי יום העצמאות. 

רוסיה, כך כתבתי באלפא בראבו ניוז, ככל הנראה מעוניינת בהסלמה באזור, או שלכל הפחות מסירה את ההשגות שלה מפני אירוע שכזה. 

מאז ספטמבר 2015, עת כניסתה לסוריה והתערבותה במלחמת האזרחים שם, הייתה לה שאיפה מרכזית והיא הכרעת ארגוני המורדים וכוחות דעא"ש ולאחר מכן ייצוב משטרו של בשאר אסד. 

עם שוך הקרבות ותחילת ההתקפות הישראליות על הכוחות איראניים בסוריה נדרשה ישראל לבצע תיאום מול הרוסים על מנת להלך על החבל הדק שבין ערעור ההתבססות האיראנית שם לבין יציבות משטרו של אסד, והיציבות האזורית בכלל.

שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו ורמטכ"ל צבא רוסיה ולדרי גרסימוב

רוסיה אפשרה לישראל לתקוף את שיירות הנשק ובסיסי המליציות האיראניים כחלק ממערך שיקולים ואינטרסים שהיו לה. מערך זה ככל הנראה משתנה באופן דרמטי בימים אלו, כך שרוסיה כבר איננה טרודה יותר ביציבות האזורית, אלא שהיא עסוקה בדבר ההפוך - שינוי דרסטי של הסדר העולמי.

שינוי הסדר העולמי שמתחיל לראייתו של ולדימיר פוטין באוקראינה, עתיד קרוב לוודאי להתפשט לזירות וחזיתות נוספות, שם יוכלו בעלות בריתה של רוסיה לאתגר את ההגמוניה האמריקאית באמצעות פגיעה בכוחות פרו אמריקאים, קרי ישראל ומדינות המפרץ הערביות (בעיקר אלו ששותפות ב"הסכמי אברהם").  

ייתכן כי רוסיה מעוניינת בהדלקה של חזית נוספת, שתטריד ותעסיק עוד יותר את ארה"ב. אין פלא אם כן שהתפתחות זו מגיעה לאחר הדיווח שרוסיה רואה במשלוחי הנשק של נאט"ו מטרות לגיטימיות, ועלולה לתקוף אותם בימים הקרובים.

תקיפת משלוחי הנשק של נאט"ו בשטחה של פולין או מדינות אחרות עלולה להצית התנגשות עם נאט"ו ולפיכך מלחמה עולמית. אם התקבלה החלטה שכזו בקרמלין, אז האמירה לגבי תמיכתה של ישראל במשטר האוקראיני משמעותה שמבחינת רוסיה ישראל ניצבת בצידו של האוייב במלחמה העולמית הזו.

ברוח דברים אל לנו להתפלא על ההתנגשות הדיפלומטית האחרונה בין רוסיה לישראל עם אמירתו של שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב על כך שלהיטלר היה מוצא יהודי. לא הייתה זו פליטת פה. התגובה הרוסית שהגיעה לאחר מכן לתגובות הישראליות על כי "תגובתה של ישראל מוכיחה כי הממשלה הנוכחית הישראלית תומכת המשטר הניאו-נאצי בקייב", גם היא לא פחות מדרמטית. 

מדובר אם כן בהכנת הקרקע מצד רוסיה למתן אור ירוק לאיראן ו"ציר ההתנגדות" לפתוח בהתנגשות צבאית מול ישראל. מצב שבו ארגוני הטרור חמאס והג'האד האסלאמי בעזה, וחיזבאללה בלבנון מקבלים הכשר ורוח גבית מצידה של רוסיה, הנו מצב מסוכן ביותר שצריך להדאיג את מקבלי ההחלטות בישראל. 

זה צריך היה גם לפתוח מהדורות בתקשורת הישראלית, אולם למרבה הפליאה זו עסוקה כרגיל בזוטות. עדות לניתוק המוחלט של התקשורת ניכרה הייתה בראיון שהתקיים ברדיו 90 עם העיתונאי והפרשן יוני בן מנחם, שם הוא טען כי נאומו החריג של יחיא סנוואר בעזה צריך להרים דגל אדום בתקשורת הישראלית. בן מנחם טוען כי הפרשנים ברצועת עזה מכנים את הנאום כ"נאום האזהרה האחרונה לישראל". 

סבב הלחימה ביום העצמאות בשנה שעברה שזכה בישראל לשם "מבצע שומר חומות" ובקרב הפלסטינים "חרב ירושלים", לא היה איזה סבב לחימה כמו שאנחנו נוטים פה בישראל להסתכל על זה, אלא שזו הייתה תחילתה של מערכה ארוכה מאוד לשחרור ירושלים, שחרור מסגד אל-אקצה ושחרור פלסטין כולה, כאשר מה שהיה בשנה שעברה זה שלב א', ועכשיו הוא (יחיא סנוואר) מדבר על שלב ב'. יש פה מגמה מאוד מסוכנת להרחיב את העימות עם ישראל, הוא מדבר על כך שבקרוב הם יחדשו את המשטים לרצועת עזה.. הם רוצים לחדש את קמפיין המשטים לרצועת עזה, לשבור את המצור הימי, זה בנוסף לצעדי הסלמה אחרים בהר הבית בירושלים, וכמובן הדבר החמור ביותר זה קריאה שלו לערביי ישראל לצאת עם הנשק, אנחנו יודעים שיש עשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים במגזר הערבי, (הוא קורא) לצאת עם הנשק הזה ולהילחם בישראל, ומי שאין שיעבור לנשק קר, לסכינים וגרזנים.

 

עוד טוען בן מנחם:

 יש כמה גורמים פוליטיים בארץ שמסים לצייר את זה כאילו רק צריך לעבור בשלום את חודש הרמאדן והנה נגמרו הבעיות שלנו. בכלל לא עברנו בשלום את התקופה הזאת. אמנם רמאדן מסתיים, אבל אתמול סנוואר הודיע שזה רק תחילת העימות, ואמר את זה גם לפני כמה ימים איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של החמאס. סוף הרמאדן זו רק תחילת המערכה. 

תגובתה של מגישת התוכנית נחמה דואק לדבריו של בן מנחם שיקפה במידה רבה את הלך הרוח בזרמים מרכזיים בתקשורת כאשר היא התעקשה להתעכב על תשובתו של יו"ר מפלגת רע"מ מנסור עבאס לאיומי יחיא סנוואר בתוכנית "פגוש את העיתונות" ("הוא לא קובע"), ועל כך שממשלת ישראל הנוכחית לא מעבירה מזוודות כסף לחמאס בניגוד לממשלה הקודמת. 

התקשורת הישראלית קצרת הרואי מתעקשת לעסוק בשולי הדברים של ההתכתשויות הפוליטיות ובכותרות שיטחיות. ניסיונותיו של בן מנחם בכל זאת להסביר את עמדתו לדואק עלו בתוהו ולא מבשרות טובות.