פרטים חדשים אודות הפשרה המסתמנת בין ישראל ללבנון בהסכם התיחום הימי

המתווך הוכשטיין מסר את טיוטת ההסכם אתמול (יום א') לצדדים.  מסתמנת פשרה ישראלית להותיר את "קו המצופים" כסטטוס קוו וללא הכרה בינלאומית, ומנגד פשרה לבנונית להותיר את זכות הוטו בישראל על הפעלת אסדת "קאנא", תמורת הבטחה ישראלית שלא להכשיל את שאיבת הגז בצד הלבנוני.  

המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין עתיד למסור את טיוטת ההסכם לאחר שנערכו בו השינויים בהתאם לדרישות הישראליות והלבנוניות. שתי סוגיות המחלוקת: "קו המצופים" וסוגיית הפיצויים עתידות להיפתר באמצעות הותרת הקו על כנו במסגרת "סטטוס קוו", ומנגד התחייבות ישראלית שלא להכשיל את שאיבת הגז משדה "קאנא".  

כאמור, שתי נקודות המחלוקת, עליהן ישראל איננה מוכנה להתפשר, נוגעות לקו המצופים, קרי אזור החיץ שישראל מבקשת להשאיר על כנו, וסוגיית הפיצויים שמגלמת בתוכה את הזכות הישראלית להטיל וטו על הפעלת אסדת "קאנא" עד שלא יושגו הסכמות בינה לבין חברת האנרגייה "טוטאל".  

קו המצופים מתייחס לקו 1, אותו הניחה ישראל באופן חד צדדי לאחר פינוי דרום לבנון בשנת 2000, ולאחר מכן בשנת 2011 הגישה אותו כקו גבול רשמי לאו"ם. לבנון, כך על פי אתרים לבנוניים, דחתה את הדרישה הישראלית להכרה בינלאומית בקו הזה למן הרגע הראשון במו"מ. דיווחנו על כך כאן באתר. העמדה הלבנונית למן ההתחלה הייתה שקו המצופים שייך לסוגיית הגבולות היבשתיים בעוד וההסכם דן בגבולות כלכליים, ולשיטתם אין מקום לערבב בין השתיים. על פי כלי התקשורת בלבנון, הוצע לישראל להציב באזור כוח יוניפי"ל, לכך היא סירבה. הפשרה אותה הציעה לבנון הנה הותרת הסוגייה פתוחה לשיחות מאוחרות יותר. כלומר, הותרת המצב על כנו בגדר "סטטוס קוו". ישראל  לפי הפתרון הזה תוכל להישאר בשטח, וככל הנראה לזכות בהכרה צרפתית ואמריקאית, אולם ללא הכרה לבנונית ובינלאומית בקו .  

ישראל כאמור הציגה את קו הגבול הזה כהישג בולט בהסכם, תמורתו הייתה מוכנה להתפשט משאר הדרישות הכלכליות בהסכם. לבנון איננה מוכנה שקו המצופים יקבל הכרה בינלאומית כמו גם קו 23.  כלומר שמבחינתה אין משמעותו של ההסכם קץ התביעות העתידיות. זה למעשה שומט לא רק את ההישגים הישראליים כפי ששווקו בימים האחרונים לציבור הישראלי, אלא גם את הקו אסטרטגי אותו ביקשה לאמץ הממשלה, קרי שבתמורה להטבות כלכליות ללבנון, ישראל אמנם לא תקבל הסכם שלום וגם לא הסכם נורמלזציה, אך תקבל לכאורה יציבות ביטחונית. היא מעוניינת בהסדרה וערבויות בינלאומיות, אותם יוכל הדרג המדיני להציג בפני הציבור הישראלי.

באשר לסוגיית הפיצויים, על פי התקשורת הישראלית,  לבנון שוללת את "זכות הוטו" הישראלית על תחילת העבודות באסדת "קאנא". היא איננה מוכנה להמתין עד לסיום המו"מ בין ישראל לחברת "טוטאל" כתנאי לתחילת העבודות מצידה, מאחר ומבחינתה שדה "קאנא" נמצא כולו בבעלות ללבנונית, ועל כן אין לה צורך לבקש אישור מצידה של ישראל לעשות בו ככל העולה על רוחה. הפרשן והמזרחן גיא בכור טוען כי סעיף זה נועד מבחינתם של הלבנונים לשמוט את זכות הוטו מצידה של ישראל, דבר אשר עלול לפתוח את הדלת לחברות איראניות להיכנס ולעבוד באזור המחלוקת. 

כעת אנחנו מתבשרים, על פי ציוץ בטוויטר שמפרסם העיתונאי רועי קייס מכאן 11, על כך שהעיתון הסעודי "א-שארק אל-אווסט" מדווח לאחר שיחה עם מקור לבנוני על מאמצים גדולים לפתור את המחלוקת על נקודות המחלוקת. על פי אותו מקור, הפשרה המסתמנת: לבנון תשאיר את קו המצופים במסגרת של סטטוס קוו, ותתיר לישראל להשאיר את כוחות הצבא שלה לאורך קו חמשת הק"מ הראשונים של קו 23, ומנגד ישראל תתחייב שלא להכשיל את שאיבת הגז מאסדת "קאנא". בכך לכאורה יוסר החשש הלבנוני שישראל תנצל את זכות הוטו על הנעשה בשדה "קאנא" כדי לשבש את הפקת הגז. אם הפרטים הללו נכונים, אזי שבכך נפתרו המחלוקות האחרונות.  מאידך, ממשלת לפיד לא תוכל להציג את קו המצופים כהישג.  

גורם לבנוני אומר לערוץ הסעודי א-שרק שהמו"מ בין ישראל ללבנון דרך ארה"ב נמשך בכל הכוח וכי לבנון מעוניינת לקבל התחייבות מישראל שהיא לא תכשיל את הפקת הגז מהבלוק 72 (שדה קאנא) ולהותיר את קו המצופים במצבו הנוכחי עד שהצדדים יגיעו להסדר סופי, בנוסף לפרטים נוספים הקשורים ל-2 הנקודות האלה

— roi kais • روعي كايس • רועי קייס (@kaisos1987) October 9, 2022

בצד הלבנוני, העיתון "א-ד'יאר" מפרסם מאמר המאשר את הפרטים לעיל באשר לחוסר נכונותה של לבנון להכיר בקו המצופים, ורצונה להשאיר את סוגיית הגבולות היבשתיים כ"פתוחה". 

בכירי מערכת הביטחון שדוחפים לחתימת ההסכם, חתרו כל העת להותיר את קו המצופים מחוץ למחלוקת ולהתרכז במים הכלכליים. בראיון לרשת ב' שהתקיים ביום שישי, טען האלוף במיל' ומפקד חיל הים לשעבר אליעזר צ'ייני מרום, כי יש להותיר את המחלוקת בנוגע לקו המצופים מאחור ולהתרכז אך ורק במים הכלכליים. 

במאמר שהתפרסם ביום שישי באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) על ידי חוקרות המכון, סא"ל אורנה מזרחי ואל"מ פנינה שרביט ברוך, טוענות מזרחי ושרביט ברוך שההסכם "ישרת שורת אינטרסים ארוכה של ישראל בתחומים הכלכלי, הביטחוני והאסטרטגי", וכי קו 23 יוגדר באופן זמני ולא קבוע:

אימוצו של קו 23 כסימון הגבול (ולא קביעה סופית), אך לא לכל אורכו. ב-5 הק"מ הראשונים הסמוכים לחוף יישמר הסימון הנוכחי, בהתאם לקו המצופים הישראלי. (INSS)

מפת אזור המחלוקת. מקור: INSS

הגדרת השינוי כ"סימון גבול" מהווה את התשתית המשפטית להגדרה זמנית של הגבול, וייתכן שעונה על הרצון של הממשלה להימנע ממשאל עם או הצבעה בכנסת, ברקע שינוי הגבול במים הטריטוריאליים בסמוך לחוף. ביסוס להערכה זו מתקבל בפסקת הסיום של המאמר:

קיימת חשיבות גם לניסוח שייקבע בהסכם, ובעיקר ככל שההסכם ינוסח באופן שיותיר את הקביעה הסופית של קו הגבול להכרעה עתידית, אזי נראה כי אפשר יהיה לטעון כי אין צורך לקיים משאל עם או לדרוש הסכמה של הכנסת להסכם כזה ברוב מיוחד. (INSS)

מלבד ההיבטים המשפטיים, המאמר מדגיש את מחוייבותן של סא"ל מזרחי ואל"מ שרביט להגן על ההסכם גם מבחינה אסטרטגית. מספר שעות לאחר פרסום המאמר השתתפה סא"ל מזרחי בפאנל מומחים בחדשות 12, במהלכו הגנה על ההסכם, והתעקשה שקו המצופים הנו הישג משמעותי ישראלי:

אם אתה מסתכל על הפרטים של ההסכם, כריש נכון, אנחנו נפיק (גז) מכריש וישראל הודיעה שהיא נחושה, והיא תפיק מכריש. אבל קיבלנו יותר מזה בהרבה מאוד ממדים. יש פה אינטרסים ישראלים, כלכליים, גם ביטחוניים וגם אסטרטגיים, שאם מסתכלים על ההסכם הם חשובים לנו, ויש בהם הישג מאוד חשוב לישראל. בעצם קיבלנו שני דברים נורא חשובים שנלחמנו עליהם במהלך המו"מ. האחד הוא כל הנושא שצה"ל ימשיך לשלוט בקו המצופים, בחמשת הקילמוטרים בעומק, מהנקודה היבשתית שבה מתחיל ומסומן הגבול היום, והיא לא תזוז. זאת אומרת שאין שינוי בסימון הגבול הנוכחי, שיש עליו ויכוח כל הזמן לאורך השנים עם לבנון. מאוד משמעותי ומאוד חשוב. דרך אגב זה אחד הבקשות שלהם לשינוי הניסוח. הדבר שני בנוגע לטענה שאנחנו לא מרוויחים כלום, כריש היא שלנו ואף אחד לא חושב אחרת, אבל מהשדה השני, צידון בפינו וכנא בפיהם, אנחנו אמורים לקבל פיצויים. 

בימים האחרונים שורה של בכירים לשעבר במערכת הביטחון מתראיינים לכלי תקשורת ומבקשים להביע את תמיכתם בהסכם. מבין אותם בכירים: האלוף במיל' עמוס גלעד, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, אלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום, ועוד. לאחרונה פורסם בעיתון גלובס כי צוות המו"מ אשר מורכב מגורמים במל"ל ובמשרד האנרגיה, נקלע למחלוקת עזה סביב הרצון של ראש המל"ל איל חולתא לסגת משטח המחלוקת כולו בתמורה ל"הישגים אסטרטגיים", ביניהם קו המצופים.  המחלוקת אשר הובאה לפתחו של רה"מ לפיד הוכרעה בגיבוי מוחלט שהעניק האחרון לחולתא, והתפטרותו של מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי. 

האם ניתן להסיק שהמל"ל קיבל בלעדיות כמעט מוחלטת על ניהול המשבר, והאם מדובר בהסבר מתקבל על הדעת למדיניות העמימות שאפפה את המשבר לאורכו, כאשר ניכר היה שאפילו בכירים במשרדי הממשלה שלכאורה קרובים לנושא גילו לפרקים היעדר בקיאות בפרטים. כל זאת כאשר לאורכה של התקופה נחשף הציבור הישראלי למבול של תדרוכים מגמתיים אודות המו"מ. אולי זו הסיבה לקיומן של מספר נקודות אשר מעלות סימני שאלה, למשל העובדה שקו המצופים הוצג כהישג בהסכם, למרות שלבנון על פי דיווחים בתקשורת הלבנונית, התנגדה לכך למן ראשית השיחות, ושמנכ"ל משרד האנרגיה החדש, ליאור שילת, נסע לפריז על מנת לדון עם חברת "טוטאל" על מתווה התמלוגים, עוד בטרם הושג הסכם בין המדינות, כאשר מספר ימים לאחר מכן הכריז רה"מ על דחיית התיקונים הלבנוניים.    

התמונה המלאה טרם התבררה, אך נכון לעת כתיבת שורות אלו ועל פי הפרטים הידועים לנו, התנהלות הדרג המדיני במשבר תמוהה למדי. נראה שזה הותיר את ניהול המשבר בידי המל"ל, כאשר תפקידו מתמצה בעיקר בשיווק ההסכם לציבור הישראלי.  

לאחר הכרזת שר הביטחון גנץ, בדבר "היערכות הצפון להסלמה", ובעוד והציבור הישראלי ניכנס לדריכות מסויימת, בעיתונות הלבנונית התייחסו אליה כתרגיל בחירות.  יום לאחר אותה הכרזה, כתב עיתון "הארץ" עמוס הראל, סבר גם כן כי היא מהווה חלק מהמו"מ, ואף טען כי ייתכן והיא נגועה בשיקולי בחירות: 

שלושה וחצי שבועות לפני הבחירות, קשה מאוד להפריד למרכיביה את התערובת הדביקה של השיקולים — האילוצים הביטחוניים, תרגילי המשא ומתן, הקריצות הפוליטיות. (הארץ)

הדלפות ישיבת הקבינט שהתקיימה ביום ה', אשר פורסמו על ידי כתב וואלה News ברק רביד, התייחסו להתנגדות הפנים ישראלית להסכם, בעיקר זו של יו"ר האופוזציה נתניהו, וכללו ציטוטים של רה"מ החליפי נפתלי בנט ושל הרמטכ"ל אביב כוכבי, שמעידים על תמיכתם בהסכם. הנושאים המהותיים נשמטו מאותן הדלפות, שהיוו פלטפורמה נוספת להתנגחות פוליטית.

בהמשך לכך, בתחילת השבוע התוודאנו אודות תחילת העבודות באסדת "כריש", ולקרב הגרסאות בין מערכת הביטחון לחברת "אנרג'יאן" בדבר האחריות לעיכוב העבודות: 

גורמים במערכת הביטחון הדגישו כי ככל שיש עיכוב בלוח הזמנים, הוא נובע משיקולי החברה ולא ממגבלות ביטחוניות או מדיניות שהמדינה הטילה. גורם ממשלתי טען כי החברה מנסה להאשים את המדינה בעיכוב וכי בין הצדדים נוצרה מתיחות סביב הנושא. באנרג'יאן מסרו בתגובה כי אין עיכוב בלוחות הזמנים והכחישו מתיחות עם נציגי הממשלה. (ישראל היום)

ייתכן ובימים הקרובים יתברר כי הדיווחים אודות הכוננות הגבוהה בגבול הצפון, ברקע תחילת הבדיקות באסדת "כריש", והאיומים המופנים לחיזבאללה, גם הם מהווים ספין פוליטי שנועד לייצר מראית עין של "עשיית שרירים", בטרם יתוודע הציבור הישראלי להסכם. 

גם בלבנון מודעים היטב לעובדה שמי שדחף כל העת להסכם התיחום הימי הנה מערכת הביטחון.  האתר הלבנוני המקורב לחיזבאללה, "אל-אח'בר" פרסם ביום שישי מאמר מעת הכתב יחיא דאבוק, שבו הוא נטען כי "איומי חיזבאללה דחפו את מערכת הביטחון הישראלית ללחוץ על מקבלי ההחלטות לאמץ את ההסכם ולקבל את דרישות לבנון כדי להימנע מעימות." עוד מוסיף כתב "אל-אח'בר", שלעניות דעתו מערכת הביטחון הישראלית לא רק מעוניינת בהסכם ברקע החשש מעימות, אלא שהיא אף כופה אותו על רה"מ לפיד. 

מאמר נוסף שהתפרסם ביום שישי ב"אל-אח'בר", עומד על כך שדחיית התיקונים הלבנונים הנה מהלך שנועד לצרכי בחירות בישראל, או שמדובר במהלך טקטי לצורכי מו"מ. עוד הדגיש "אל-אח'בר" כי דחיית ההסכם עד לאחר מועד הבחירות בנובמבר לא תתרום למו"מ אלא להיפך, זאת מאחר ונשיא לבנון המקורב לחיזבאללה, מישל עוואן, לא יכהן יותר בתפקידו, ועל כן חיזבאללה ייאלץ "לפצות" על כך בהצבת תנאים נוקשים אף יותר, במקביל להרחבת חופש הפעולה שלו, שמשמעותו הנה הגברת התוקפנות הצבאית. כדי להדגיש את דבריו, מצטט כתב "אל-אח'בר" איברהים אל-אמין מקור לבנוני, שטוען כי לאחר הבחירות בישראל לבנון תקשיח את עמדותיה עד לקו 30 ואף דרומה מכך. 

מדוע אם כן ישראל ניאותה לחתום על הסכם עם לבנון, הכרוך בפשרות מרחיקות לכת, וללא ההכרה הלבנונית בקו הגבול החדש שהוסכם עליו? התשובה ככל הנראה נעוצה במצב ההולך ומסלים בצפון השומרון, כאשר על פי הערכות של בכירים בממשלה, עשוי להתפתח לכדי מבצע צבאי כבר בימים הקרובים.  צה"ל מוגבל ביכולתו להתפרס על פני שתי החזיתות.