הודעת יו"ר האופוזיציה נתניהו שמה קץ למדיניות העמימות הישראלית ומעמידה בסכנה את הסכם התיחום הימי

שבירת שתיקתו של יו"ר האופוזיציה נתניהו באשר למשבר התיחום הימי מסמנת את תחילתו של מאבק ציבורי ופוליטי חסר תקדים בישראל באשר להסכם ומאותתת לחיזבאללה שלאור הסבירות הגבוהה לחזרתו של נתניהו לראשות הממשלה, במידה וההסכם לא ייחתם בתקופה הקרובה ייתכן ולא ייחתם כלל.  במקביל מתקיים המסלול המשפטי שגם הוא איננו מבשר טובות מבחינת הממשלה - תקדים מזוז שבו בג"צ דחה את עמדת המדינה המיוצגת על ידי היועצת המשפטית לממשלה גלית בהרב-מיארה, ופסל את מועמדותו, עשוי לנבא את עמדתו ביחס לסמכויות ממשלת מעבר לחתום על הסכם עם מדינת אוייב כחודשיים לפני הבחירות. 

יו"ר האופוזיציה וראש מפלגת הליכוד בנימין נתניהו פרסם ביום רביעי (21/9) פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, בו טען כי ראש הממשלה לפיד נכנע בפני איומי מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ונעתר לדרישתו שלא להפעיל את מאגר "כריש" וכן מוסר לידי חיזבאללה מאגר גז בשווי של מליארדי דולרים:

אזרחי ישראל, יש לי הודעה מאוד מדאיגה עבורכם: לפיד התקפל לגמרי מול איומי נסראללה. נסראללה איים עליו שאם נפעיל את מאגר "כריש" לפני שנחתום על הסכם גז עם לבנון הוא יתקוף את ישראל. לפיד נבהל ולא הפעיל את "כריש". עכשיו הוא מתכוון למסור ללבנון ללא שום פיקוח או בקרה מצד ישראל מאגר גז בשווי מליארדי דולרים שישמשו את חיזבאללה ברכישת אלפי טילים ורקטות שיכוונו לערי ישראל. בעזרתכם אזרחי ישראל ב-1 בנובמבר הליכוד בראשותי יחליף את הממשלה החלשה והמסוכנת של לפיד בממשלת ימין יציבה ל-4 השנים הבאות. ממשלה שתחזיר את הבטחון ולא פחות חשוב מזה את הגאווה הלאומית למדינת ישראל.

      

מהלך זה של נתניהו בעצם שם קץ לניסיונות של ממשלת לפיד להנמיך את הדיון הציבורי בסוגייה הרגישה הזו. על פי דיווחים לבנונים נתניהו קיבל בעבר מסרים מפורשים מצד גורמים אמריקאים שסוגיית הגז הנה סוגיה אנרגטית עולמית, ואל לו לערב שיקולי בחירות שעלולים לפגוע בסיכויים להגיע להסכם בין הצדדים.  לפיד הבין שמן הרגע שדיון ציבורי שכזה יתעורר, בייחוד בתקופת בחירות, הוא יתקשה מאוד להעביר את ההסכם.  כדי שזה יקרה יהיה צורך בקיומן של פשרות משפטיות, עליהן תידרש היועצת המשפטית של הממשלה גלית בהרב מיארה להגן בבג"צ.  בהרב-מיארה כאמור "סומנה" זה משכבר על ידי גורמים באופוזציה והליכוד מאחר ולטעמם היא מינוי אישי של שר המשפטים גדעון סער אשר נאמנה אליו וסרה למרותו. 

ביום שלישי (20.9) חברת אנרג'יאן היוונית-בריטית אמורה הייתה להתחיל בהולכת הגז מחוף הים לאסדת הגז "כריש" כהכנה לשאיבה והפקה המתוכננות להידחות לסוף חודש אוקטובר או תחילת נובמבר. המועד המדויק תלוי בהסכם המתגבש עם לבנון מאחר וראש הממשלה לפיד מבין שתחילת ההפעלה של האסדה ללא הסכם תביא באופן וודאי לפעולה צבאית מצידו של חיזבאללה. לאור ההודעה של נתניהו עתיד להתעורר דיון ציבורי שאת משמעותיו מוקדם לנבא. מספר שעות לאחר הודעתו של נתניהו ניצב העיתונאי והפובלציסט של עיתון "מעריב" בן כספית לימינו של לפיד, ובמאמר שפרסם באתר "וואלה News" וב"מעריב" רמז לכך שייתכן שההסכם לא ייחתם כלל:

נתניהו יודע שישראל לא "מוותרת על שדה גז של מיליארדים". הוא יודע שההסכם שעדיין לא הושג עם לבנון, בתיווך אמריקני, הוא, בקווים כלליים, אותו הסכם אליו הוא בעצמו חתר. הוא יודע שבמאגר "כנא" עוד לא מצאו גז וגם אם ימצאו, לא מדובר במאגר גדול, אלא במאגר קטן. הוא יודע שהמחלוקת היא על אחוזים בודדים משוויו המוערך (וכרגע הפיקטיבי) של המאגר הזה. (וואלה News)

לאחר מכן גם ראש הממשלה לפיד בשולי עצרת האו"ם התראיין לכתבת של ערוץ 12 יונה לייבזון, וכאשר נשאל אודות דבריו של נתניהו, הוא ייחס להם "חוסר אחריות נורא":

האמירה של נתניהו היא חוסר אחריות נורא. זו פגיעה במשא ומתן של ממשלת ישראל, פגיעה באינטרסים הביטחוניים והמדיניים והכלכליים שלנו.. לגבי לבנון, אנחנו בתוך משא ומתן מאוד מורכב ומתקדם. נתתי לצוותי המשא ומתן שלנו פרמטרים ברורים מאוד בתיאום עם שר הביטחון איפה נמצאים הצרכים שלנו בביטחוני, במדיני ובכלכלי", הוסיף רה"מ לפיד. "אם נגיע לזה בתוך שמירה על הפרמטרים האלה - טוב, אם לא - מדינת ישראל חזקה ותדע להגן על עצמה. אני ממשיך את הביטוי 'אופטימיות זהירה'. היום בבוקר ישבנו עם הצוותים האמריקאים, הם הלכו ללבנונים, זה מתנהל כמו שמתנהל משא ומתן. (Mako)

בתגובה לדבריו מפלגת הליכוד פרסמה הודעה וחזרה על עמדתו של נתניהו לפיה "חוסר האחריות האמיתי הוא של יאיר לפיד שנכנע לאיומי נסראללה ומוסר שטחים ריבוניים של מדינת ישראל לידי חיזבאללה, בהפסד של מיליארדים לאזרחי ישראל ובלי שום פיקוח ישראלי או דיון בכנסת. לפיד מפקיר את ביטחון ישראל". במילים אחרות, שבירת שתיקתו של נתניהו בנושא מהווה את יריית הפתיחה של הקרב הציבורי על הסכם התיחום הימי.

למרות תמיכתה של היועצת המשפטית בהרב מיארה ממשלת ישראל עדיין ניצבת בפני אתגר משפטי, פוליטי וציבורי שיקשה עליה לחתום על ההסכם.  מי ששופכת על כך אור הנה חוקרת המכון למחקרי ביטחון לאומי אורנה מזרחי שטוענת שהמכשול בפני חתימת ההסכם מגיע דווקא מכיוונה של ממשלת ישראל אשר בתקופת בחירות תתקשה לעמוד בפני הויכוח הציבורי שעתיד להתעורר עם פרסום פרטי ההסכם: 

ואולם, לאחרונה מסתמנים מכשולים חדשים דווקא בצד הישראלי, העלולים לפגוע בסיכויים להסדרה, או לפחות לעכבה. מועד הבחירות בישראל (1 בנובמבר) מתקרב ונראה, כי ממשלת ישראל תתקשה בתקופה רגישה זו להגיע לפשרה עם לבנון שתוצג על ידי האופוזיציה בישראל כחולשה וכוויתור. בנוסף לכך, ממשלת ישראל נאלצת להתמודד גם עם הטענה מהתחום המשפטי שהועלתה לאחרונה על ידי גורמי אופוזיציה, כי הסכם עם לבנון משמעו ויתור טריטוריאלי וככזה יש לאשרו במשאל עם, אלא אם כן יאושר ברוב של 80 חבר כנסת. טענה, הנדחית על ידי חלק מהמשפטנים ומעוררת ויכוח משפטי וציבורי שעלול לפגוע באינטרס הישראלי לסגירת ההסכם עם לבנון. (המכון למחקרי ביטחון לאומי)

כתבה מקיפה בנושא הסכם התיחום הימי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" עומדת על שלושת הקשיים המשפטיים עליהם תידרש הממשלה. הראשון מתייחס לשאלת הסמכות של ממשלת המעבר להחליט על שינוי תוואי הגבול חודשיים לפני בחירות, על אף שלא נבחרה ולא נהנית מאמון הכנסת. השני מתייחס לחוק "משאל עם" אשר קובע שכל הסכם מדיני שכולל ויתור על שטחים שבהם חלים "המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל" מחייבים את קיומו של משאל עם או רוב של 80 חברי כנסת. הקושי השלישי הנו "חוק השטחים התת ימיים" אשר קובע ש"שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת קרקע של השטחים התת ימיים הסמוכים לחופי ישראל, והם מחוץ למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה".  פורום קוהלת הגיש שתי עתירות לבג"צ על מנת שזה יוציא צו ביניים שמחייב את עצירתו של ההסכם עד להכרעה בשאלת נחיצותו או אי נחיצותו של משאל עם. היועצת המשפטית בהרב מיארה הודיעה שתגן על ההסכם בבג"צ וקרוב לוודאי שתיעזר בחוות דעתם של שלושה מומחים למשפט בינלאומי אשר גיבשו חוות דעת שתומכת בעמדתה של המדינה:

שלושה מומחים למשפט בינלאומי, פרופ' איל בנבנישתי מאוניברסיטת קיימבריג', פרופ' אליאב ליבליך מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' יובל שני מהאוניברסיטה העברית, גיבשו חוות דעת שסותרת את עמדת פורום קהלת ועשויה לשמש את הדרג המדיני בבית המשפט. במסמך השלושה טוענים שהקביעה של פורום קהלת היא "מעניינת, אך עיון מעמיק מגלה שאין בה ממש". (הארץ)

כדי למנוע את האפשרות שההסכם ייכשל בשל התעוררות הדיון ציבורי קיוותה הממשלה לשמור על משמעת קפדנית בקרב חבריה שעד לשלב זה (מלבד שרת האנרגיה קארין אלהרר) נמנעו מהתבטאות בנושא.  מהצד השני ובאופן מפתיע בתקופת בחירות, מלבד שגריר ישראל באו"ם לשעבר דני דנון, גם חברי האופוזיציה מיעטו להתבטא בנושא.  היחיד שהביע את דעתו בסוגיה היה שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ שדווקא ביקש לחזק את עמדת הממשלה וטען בראיון ב-"Ynet" שאין שום מניעה לחתום על הסכם שנוגע למים הכלכליים בתקופתה של ממשלת מעבר.  לאור הדברים האלו קיוותה הממשלה להתגבר על הסוגיות המשפטית והציבורית, להעביר את ההסכם באופן סודי, ורק לאחר מכן לפרסם את פרטיו לציבור.  הכתב אריאל כהנה מהעיתון "ישראל היום" פרסם כי ראש הממשלה לפיד מתכנן להעביר את הסכם הגבול הימי עם לבנון לאישור סודי על פי סעיף 10ו' לתקנון הממשלה, המתיר לראש הממשלה לקבוע מקרים מיוחדים בהם ניתן להעביר הסכמים בינלאומיים בפורום מצומצם של וועדת השרים לביטחון לאומי.  זאת על פני ההליך שנקבע בחוק "משאל עם" ומחייב את הממשלה להניח הסכם שכזה על שולחן הכנסת למשך שבועיים ימים לפני החתימה כדי להאפשר הסתייגויות של חברי הכנסת. 

על פי חוק "משאל עם" כל הסכם בינלאומי הכולל וויתור על שטחים מחייב את קיומו של משאל עם או הצבעה עם רוב של לפחות 80 חברי כנסת.  ישנם בכירים (ביניהם כאמור השר לשעבר שטייניץ) אשר גורסים שאותו חוק איננו חל במקרים של גבול מים כלכליים. כדי לנסות ולעקוף את המכשול החוקתי הזה מתכנן לפיד על פי הפרסום ב"ישראל היום"  להגדיר את הליך חלוקת המים הכלכליים בין ישראל ללבנון, כ"סימון גבול" ולא כ"קביעת גבול" ובכך להימנע מן האילוץ לקיים משאל עם.  

בתגובה לפרסום ב"ישראל היום" יו"ר סיעת הציונות הדתית חברת הכנסת אורית סטרוק ויו"ר סיעת הליכוד חבר הכנסת יריב לוין אשר שלחו מכתב לראש הממשלה לפיד בנושא, שולחים כעת "פניה דחופה" לשר המשפטים גדעון סער על מנת שזה יפעל "למנוע את הסתרתו מהציבור":

אנו קוראים לך למנוע, בתוקף סמכותך כשר המשפטים, צעד נואל זה. מדובר בהסכם הכולל ויתור על שטח ריבוני ישראלי, ועל יכולות אנרגטיות כלכליות משמעותיות של מדינת ישראל. הסכם כזה, מן הראוי היה שממשלת מעבר שאינה זוכה לאמון הכנסת, לא תקדם בכלל, ובוודאי ראוי שלא תקדם מאחורי גבה של הכנסת, שבועות ספורים לפני בחירות. אנו מצפים ממך לעמוד על משמר הדמוקרטיה, להימנע מלתת הסכמתך להליך ההסתרה, ובכך אף למנוע אותו. (0404)

מכתבם של חברי הכנסת סטרוק ולוין. מקור: 0404

התפתחות משמעותית בשאלה המשפטית התרחשה אתמול כאשר בג"צ דחה את עמדת המדינה שיוצגה על ידי היועצת המשפטית של הממשלה גלית בהרב-מיארה, באשר למינוי שופט בג"צ מני מזוז לראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים. בג"צ קבע כי בשל טבעה של הממשלה כממשלת מעבר לפני בחירות אין בסמכותה לבצע מינוי מרחיק לכת שכזה, ועל כן פסק כי מזוז יוכל להתמנות לכל היותר באופן זמני לתפקיד.  מזוז כאמור דחה את האפשרות הזו וביטל את מועמדותו. אולם ההיבט המשמעותי ביותר מתייחס דווקא לתקדים של פסיקה זו, אשר עשוי להשליך על מחלוקות נוספות הקשורות לסמכויות של ממשלת מעבר, ושבתורן יגיעו לפתחו של בג"צ, דוגמת הסכם התיחום הימי. 

בעיה נוספת בפניה עומדת ממשלת ישראל היא שבמידה ולא תתקיים היתכנות משפטית לחתימה על ההסכם בתקופת הממשלה הנוכחית היא בכל זאת תיתקל בקושי לדחות את השאיבה מאסדת "כריש".  לטענתו של הכתב הצבאי של "ערוץ 7" נועם אמיר, בכל הנוגע לשאיבת גז ישנה חשיבות קריטית לעמידה בלוחות הזמנים, לא רק בשל ההסכמים הבילטרלים עם מדינות שישראל התחייבה לספק להן גז, אלא גם בשל שיקולים טכנולוגיים: 

כל יום שהגז באדמה זה הרבה מאוד כסף, יש גם בעיה טכנולוגית שאם אתה מייצר פעולות מסויימות, אתה צריך בתוך המים להרחיב אותם - יש תהליך שאי אפשר לעצור אותו באמצע, אפשר לעכב אותו אבל לא לעצור את זה לאורך זמן. לא סתם קבעו את התאריך 20.9, זה בגלל שיש תהליכים טכנולוגיים שצריך לבצע אותם והם מתכנסים לזמן הזה הבעיה שההסכם לא התכנס לזמן הזה. (רדיו צפון)

מלבד הבעיות בצד הישראלי גם הצד הלבנוני מעמיד מספר קשיים על המשא ומתן.  מי ששופך על כך אור הנו ראש אמ"ן לשעבר האלוף במיל' עמוס ידלין, אשר טוען שחיזבאללה מפריע לחתימת ההסכם, ומסרב להתפשר בנוגע לדרישה הישראלית לשליטה על חוף הים בסמוך לנקורה, ולדרישה לתשלום תמלוגים מרווחי הגז של אסדת "כנא", שחלק ממנה נמצא בשטח המים הטריטוריאלים של ישראל:

היום, פחות או יותר, ישראל קיבלה את הקו הלבנוני ולכן אין היגיון בדרישות של נסראללה שהוא ממקד אותן בעיקר באזור ראש הנקרה.. האזור של המים הטריטוריאליים שבראש הנקרה, ומה שנמצא דרומית לשטח של כנא - אנו דורשים לקבל איזשהו פיצוי כספי. על הדברים האלו אנו מתעקשים, ופה נסראללה מנסה להפריע. אז בואו ניתן לאמריקאים ימים, אני מוכן אפילו שבועות, אבל לא יותר מזה. (מעריב)

השאלה שצריכה להישאל היא כמה זמן עוד תוכל ממשלת ישראל להוסיף ולדחות את העבודות באסדת "כריש", והאם ניתן לצפות מחברת אנרג'יאן ועובדיה להתחיל בעבודות כאשר מרחף מעליהם איום ביטחוני. בינתיים מסתמן שהתחלת העבודות ידחו לחודש אוקטובר.  עוד היבט שצריך להתייחס אליו הנו לבנון וחיזבאללה שכבר הדגישו מספר פעמים שדחייה איננה באה בחשבון. למעשה הדחייה מתפרשת בצד הלבנוני כניסיון להונות את לבנון מאחר ולעיתוי בסוגיית הגז חשיבות מכרעת. גם אם לכאורה מחר בבוקר יתחילו עבודות החיפוש באסדת "כנא" לבנון תוכל להתחיל להפיק ולייצא גז רק בעוד מספר שנים. לכן מבחינתה של לבנון ישנה חשיבות מכרעת להתחיל בעבודות עכשיו. זו הסיבה שנסראללה ונשיא לבנון עוואן השתמשו במונח "הזדמנות היסטורית". עלי אלאדין מהעיתון "אל מנאר" המזוהה עם חיזבאללה אף מרחיק לכת עוד יותר וטוען ש"הדחייה היא המטרה של ישראל":

לבסוף, מופיעה דילמה חדשה בדמות קו המצופים, שבו צוטטו גורמים ציוניים אשר אומרים שהוכשטיין הבהיר בשיחותיו האחרונות בביירות כי ישראל מוכנה ליישב דברים רבים אך לא תסכים לוותר על "קו המצופים" (הערת המחבר: קו של 5 ק"מ שאמור להבטיח מרווח הגנה ביטחוני לישראל שדורשת שבאזור זה יוצב כוח בינלאומי), הרואה בוויתור שלו סיכון ביטחוני וצבאי. אולם ככל הנראה הנושא אינו עניין של קו המצופים, או בעיה טכנית או פוליטית.  מתברר כי הדחיה היא המטרה של הישות הציונית, על מנת שהיישות הציונית תוכל לסדר את המשבר (הפוליטי) הפנימי שלה. (אל-מנאר)

במאמר שהתפרסם בעיתון "א-ד'יאר" המקורב גם כן לחיזבאללה טוענת העיתונאית דולי בשעלאני ש"קידוח הניסיון" באסדת "כריש" איננו מקובל על ידי חיזבאללה מאחר ואי אפשר לדעת אם אכן מדובר בקידוח ניסיוני או שמדובר בהפקת גז למטרות שיווק. על פי בשעלאני ממשלת ישראל נתונה ללחץ מצד חברת האנרגיה "אנרג'יאן" להתחיל בעבודות כדי לעמוד בסיכומים הכלכליים שלה, ועל כן ישנה סכנה מבחינתה של לבנון שאותו "קידוח ניסיוני" עלול להוות קידוח לכל דבר ועניין.  יש לציין שעדיין לא ברור היכן עומד אותו "קידוח ניסיוני", האם התחיל או שגם זה נדחה.  ישראל כאמור עודנה חוששת מתגובת חיזבאללה אליו. 

עוד טוענת בשעלאני שהעיתוי הנוכחי הנו קריטי להתחלת העבודות בצד הלבנוני על מנת לעמוד בביקושים ההולכים וגוברים באירופה לגז טבעי, וכדי שלבנון תוכל לתת להם מענה בחמש השנים הקרובות. דחייה מבחינתה משולה לכוונות זדוניות של ארה"ב וישראל למנוע תחרות בשוק האנרגיה. על כן לראייתה הדרך היחידה לאפשר את תחילת העבודות בצד הלבנוני הנה הסרת הווטו האמריקאי שתאפשר לחברות בינלאומיות להתחיל בעבודות החיפוש במים הכלכליים של לבנון.  

במאמר נוסף של בשעלאני זו טוענת כי לבנון לא תוכל להיעתר לדרישה הישראלית לנקודת B1 שהיא נקודת החיבור בין החוף לים ל"קו המצופים", שהוא למעשה נקודת חיבור שתוחמת בין לבנון, ישראל וקפריסין, אשר צופה הן על לבנון והן על ישראל. ישראל כאמור דורשת אחיזה בנקודה זו בשל היותה נקודה אסטרטגית חשובה בהגנה על יישובים בישראל.  הדרישה הישראלית עומדת על "קו המצופים" שמהווה את המשכו של הקו הכחול שנקבע עם פינוי דרום לבנון על ידי ישראל בשנת 2000 ואורכו כ-5 ק"מ. הרעיון המרכזי מאחורי הדרישה הישראלית הנו מרווח הגנה וביטחון שישתרע החל מנקודה B1 בחוף לאורך "קו המצופים" על פני 5 ק"מ. ישראל מעוניינת שבשטח זה יפעל כוח של צה"ל או כוח בינלאומי.

בשעלאני גורסת שעמדת הצבא הלבנוני באשר לנקודה B1 עתידה להיות שלילית מאחר ודרישות אלו של ישראל מזכירות את הסכם ה-17 למאי 1983 שנדחה אז על ידי לבנון, ועל כן עתיד להידחות גם כעת. בשעלאני עוד טוענת כי נקודת B1 מהווה נקודה צבאית וביטחונית חשובה עבור צבא לבנון שיאפשר לו לפקח על גבולות היבשה והים ולהשקיף על דרום מפרץ נקורה.  לראייתה הסכם זה הנו חזרה על הסכם ה-17 במאי שיוסיף להעניק לישראל סמכויות רחבות, אשר יקנו לה את האפשרות לפגוע ריבונות הלבנונית באוויר ובים.  חיזוק לעמדתה התקבל במאמר אשר התפרסם בימים האחרונים ב"אל-מנאר" וטוען כי מקורות המעורים בפרטי המו"מ מוסרים שלבנון אכן דחתה את טיוטת ההסכם שהוגשה על ידי הוכשטיין בשם ישראל, זאת בשל אותה נקודת מחלוקת B1.   חיזוק נוסף לידיעות אלו מתקבל על ידי מאמר של העיתון "אל-אח'בר" המקורב גם הוא לחיזבאללה, וטוען שלבנון דחתה את הדרישה הישראלית ל"קו המצופים".  מוקדם להעריך מה תהיינה ההשלכות של אותו סירוב לבנוני לדרישה הישראלית.

ככל הנראה תחת לחץ אמריקאי הצדדים יצליחו להגיע לסיכום, אולם ראש הממשלה לפיד עתיד לעמוד בפני לחצים ציבוריים ופוליטיים שעשויים לעכב את ההסכם. מנגד, מופעל לחץ מצד חברת האנרגיה "אנרג'יאן" על ממשלת ישראל לעמוד בלוחות הזמנים ולהתחיל בהפקת הגז הטבעי.  לפיד יתקשה להוסיף ולדחות את ההפקה והשיווק של הגז.  חיזבאללה בינתיים פוקח עין אחת על הויכוח הציבורי שמתחיל להתעורר בישראל. סביר שהוא יתנגד לרעיון של דחיית ההסכם מאחר והוא מבין שהקמת ממשלה בראשות נתניהו הנה אופציה שהיא יותר מסבירה לאור משב הרוח הציבורי, וממשלה שכזו תעמיד תנאים שונים בתכלית בכל הסכם שהוא. על כן במידה ויהיו סימנים לכך שישראל מעוניינת לדחות את ההסכם, לבנון תמצא את עצמה ללא אפשרות להתחיל בעבודות במים הכלכליים שלה (חברת "טוטאל" הצרפתית מתנגדת להתחלת העבודות ללא הסכם שיהווה ערבות ביטחונית), מה שבוודאי יעלה את גובה המתיחות בין הצדדים.

בינתיים בשעה שישראל ולבנון דנות ביניהן ארגוני הטרור ב"ציר ההתנגדות" מוסיפים לרקום בריתות תחת חסותם של איראן ורוסיה.  על הברית בין רוסיה לאיראן וארגוני "ציר ההתנגדות" כתבנו ב"אלפא בראבו ניוז" כאן וכאן.  כעת רוסיה מארחת משלחת של חמאס במטרה לאחות את הקרעים בין ארגון הטרור לסוריה:

גם רוסיה ממלאת תפקיד חשוב. לדברי מקור פלשתיני, נושא זה עלה במפגשים שערכו בכירי צמרת חמאס עם בכירים רוסים, לרבות הפגישה במוסקבה בשבוע שעבר של משלחת חמאס בהובלת מנהיג הארגון אסמאעיל הנייה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. במהלך השיחות, ביקשו מנהיגי חמאס מלברוב לסייע לארגון לחדש את קשריו עם סוריה. (ישראל היום)

העיתון האיראני "תסנים" המקורב למשטר האייטולות מדווח לאחרונה שלאחר תקיפה המיוחסת לישראל בסוריה חמאס פרסם הודעת גינוי של התקיפה: 

התוקפנות הציונית החוזרת ונשנית נגד סוריה, במיוחד את הפצצת נמלי התעופה של דמשק וחאלב , ואנו מאשרים את תמיכתנו בהתמודדות עמה. (Tasnimnews) 

להודעת גינוי זו משמעות רבה מאחר והיא מסמלת למעשה את סיומו של הנתק אשר שרר בין החמאס למשטר הסורי ברקע מלחמת האזרחים במדינה. 

 

מנכ"ל משרד החוץ לשעבר והיו"ר הפורש של "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" ד"ר דורי גולד, התייחס לאחרונה למשבר התיחום הימי וטען כי "המשא ומתן על התיחום הימי הוא חלק מהמשא ומתן ומהעימות עם איראן" וכי איראן למעשה מאיימת על אספקת הגז לאירופה:

הנושא של הגבול הימי ואיומי חיזבאללה על שדה הגז כריש צריך לעמוד במוקד הנאום של לפיד. הוא צריך לשים את הנושא על סדר היום הבינלאומי. אלו איומים של איראן על אספקת הגז לאירופה. הכתובת להעברת המסר של ישראל היא מדינות כמו צרפת, בריטניה וגרמניה, שסובלות מניתוק הגז של רוסיה לאירופה. (ישראל היום)

גולד אולי רומז לכך שאיראן כבת ברית קרובה של רוסיה פועלת לסייע לה בניסיונה לסכל את ייצוא הגז לאירופה באמצעות חיזבאללה.

במקביל לדברים אלו "תיק דבקה" מדווח כי בביירות הוקם חמ"ל המשותף לחיזבאללה, חמאס ואיראן. על פי "תיק דבקה" מדובר בחמ"ל מודיעיני המהווה מרכז עצבים שמספק מפות ותצלומי אוויר של צה"ל לארגוני הטרור.  אלו הושגו על ידי מל"טים של משמרות המהפיכה ומטרתן היא "לספק בנק של מטרות ישראליות עבור ירי הטילים של החמאס בתקופות של עימות".  טבעת האש סביב ישראל מוסיפה להתהדק.  הנפץ העיקרי מוסיף להיות האירועים בהר הבית בירושלים, ובצפון השומרון בערים ג'נין ושכם, שמוסיפות לבעור לאחר הפשיטות של צה"ל ומעצר פעיל חמאס על ידי הרשות הפלסטינית. ישנו קונסנזוס בקרב מומחי הבטחון שחבית הנפץ הזו תתפוצץ בזמן הקרוב. סביר להניח שצה"ל מסוגל יהיה להתמודד עם חזית בגדה המערבית, זאת על אף תגבור כלי נשק, אותם מספקת איראן באמצעות תמיכה כספית גדולה בפעילי הטרור הפלסטינים. אולם אם לחזית זו יצטרפו חזיתות נוספות ישראל עלולה למצוא את עצמה בעימות רב חזיתי שלא בטוח שהיא ערוכה לקראתו.  זו אולי הסיבה שהיא מעוניינת לסיים את המשבר מול לבנון בהקדם האפשרי.